התחנה השביעית של זומו התארחה הפעם בשכונה – יפו ד', שנמצאת על משולש הגבולות של תל אביב, בת ים וחולון. זו הפעם הראשונה שזומו הגיע לעיר גדולה, אחרי שש התחנות הקודמות היו מחוץ למרכזי התרבות והכוח הגדולים של ישראל.

אבל בכל זאת הגענו לכאן. לסיפא של תל אביב-יפו. דחפנו את הרגל בדלת של שכונת יפו ד'. אצרנו, יצרנו והוצאנו אל הפועל מוזיאון מבוסס קהילה שנע על הסף שבין הזמני לקבוע, בין המקומי לחיצוני ובין הנוסטלגי והסנטימנטלי לבין המתקדם והמתחדש.

יפו ד' היא שכונה שהיא על סף. על סף תל אביב. על סף שינוי. על סף רתיחה. על סף פריחה. ועל סף יצירה. ואת הרגע הזה, של "הרגל פה רגל שם" ושל המעבר בין הכאן לכאן, ביקשנו להאיר בעזרת 40 עבודות אמנות שפוגשות את המפגש
ואת שטח ההפקר שבין העכשיו, העבר והעתיד הבלתי ברור.

זומו יפו ד' הוא הראשון שפועל באופן מוגדר בשכונה אחת, בפורמט המפתן. המוזיאון נשאר נודד ודינאמי, והתערוכה כולה מבוססת קהילה ונוצרה במיוחד לשכונה, אך בניגוד לפרומט הרגיל של זומו, שבו העבודות מוצגות לתקופה מוגבלת של חודש־חודשיים בחלל גדול, נטוש ותחום, כאן העבודות נוצרות ומוצגות על מפתני הבתים, הבניינים והחצרות של
השכונה והן ישארו לתקופה בלתי מוגדרת ובלתי מוגבלת על הסף שבין הפרטי לציבורי.
זומו המפתן נוגע באופן עמוק ונרחב הרבה יותר בתושבי השכונה. למעשה, כמעט כל הפרויקט נמצא בבעלות תושבי
השכונה. הרוב המכריע של העבודות, שיצרו לפרויקט כ־ 40 אמנים ואמניות מכל רחבי הארץ והעולם, נוצר בעקבות מפגשים עם השכנים ומוצב בתוך שטח שנמצא בבעלותם הפרטית ואחרי שאנחנו נמשיך לתחנה הבא הוא יהיה תלוי לחלוטין בהם.

שנה אחרי זומו המפתן בלוד, שהיה תגובה לאירועים האלימים במאי 2021, השקנו את אחיו הצעיר – זומו המפתן יפו ד'. כשם שיפו אינה לוד, המפתן בגרסתו הנוכחית הוא סיפור אחר, אך גם הפעם, קרוב לארבעים עבודות האמנות שמשאיר אחריו המוזיאון שבדרך הן הזמנה ומקום למפגש. הן הזמנה לשיח וליצירת לחוויה משותפות סביב היפה והשונה, סביב היומיומי שלרגע הוגדל, מוסגר, שוכפל והפך צבעוני. הן הזמנה לשיחה שעניינה החיים עצמם, והחיים שהדמיון האמנותי מאפשר לנו. זומו המפתן מבקש ליצור – במהירות, בעדינות וברגישות – מרחבים חדשים למפגש ולשיח. קודם כל פנימי. בין השכנים לבין עצמם. בין בניין לבניין. בין קהילה לקהילה. במקום שבו אנחנו חיים, כל אלה אינם עניין של מה בכך.

את העבודות השקנו בפסטיבל גדול ומרגש, שבו תושבי השכונה, אורחים ואמנים מכל סוגי המדיה יצרו סוף שבוע בלתי נשכח של אמנות, תקווה ויצירה.

* * *
זומו ממשיך להבשיל ולהתפתח כפרויקט אמנותי/חינוכי/חברתי אקטיביסטי. אם עד עכשיו פעלנו בפריפריה, עכשיו אנחנו
מכוונים אל המרכז. אם עד עכשיו ביקשנו מהקהילות שלנו לצאת מאיזור הנוחות שלהם ולבוא לבקר אותנו ברחבי ישראל,
עכשיו אנחנו מזמינים אותם קל"ב. ממש כפי שעשינו ביום שבו יצאנו לדרך – אנחנו ממשיכים לחפש את נקודת החיבור ואת אזורי המפגש. לחבר את הקצוות אל הליבה ולהרחיב את המרכז. אנחנו מאמינים שכדי לחולל שינוי צריך לזעזע את כל הנקודות. לנענע את הקצוות ולהרעיד את המרכז. לפגוש ולהיפגש גם בקרית שמונה, גם באילת וגם על משולש הגבולות של תל אביב, חולון ובת ים.
אנחנו מודעים היטב לבעיות שטבועות במהלך שלנו – וכשנכנסים לעבוד יד ביד עם עיריית תל אביב-יפו הרוויה והשבעה
– הן צפות ונראות למרחוק. אבל אם נוותר על הזכות והחובה שלנו לעבוד גם עם ילדי ותושבי יפו ד' (הוותיקים,
הרוסים, האתיופים, הערבים, האחרים וכל המעורבים) – רק בגלל שהם גרים ב"מדינת תל אביב" כנראה שהיינו
נשארים ספונים בבתים שלנו ולא יוצאים למפתן, חמושים באמנות, ומנסים לשנות משהו. איכשהו. מתישהו.

עוד לא הצלחנו לרפא את כל המחלות, לתקן את כל הבעיות ולמגר את כל הסכנות. גם לא הצלחנו ליצור עתיד טוב
יותר מעבר להרי הבחירות החמישיות – אנחנו עדיין רחוקים מזה שנות אור – אבל אם הגענו אל מפתן יפו ד' ויצרנו יחד חיבורים, מפגשים ואמנות –  סימן שעוד יש תקווה ושיש לטעם להמשיך לנסות.

אמנים: ג'פרא אבו זולוף, גילי אבישר, מיכה אולמן, שגיא אזולאי, רחל אניו, שי אריק, צליל בנדריהם, אלון גיל, פאתן ג'רוס ג'יריס, רז גמא, נעם ונקרט, נטליה זורבובה, שי זילברמן, אלעזר טמנו, מלכי טסלר, טל ירושלמי, אלעד לרום, רונית מירסקי, גוסטבו סגורסקי, סטודיו נוב (עדי עזר ויותם שפרוני), יעל סרלין, עינת עריף־גלנטי, קולקטיב המאיירים (אלעד אורן, רקפת כנען, רון לוין, בלה קמינסקי, גיא שרייבר), מורן קליגר, דני קרוון, ראמלבור ברלין (גרמניה), מארק רוק, אלהם רוקני, ריבולי 59 (צרפת), טל שוחט, צח שיף, דיוויד גיבס, אסף עיני, סוהא פרוג'ה, הליצן X, זווידתו יוסף סרי, תום פורת ובר פבר, לוסיאנה קפלון, קרן וגולן, ליאן שרקייה, דפנה טלמון, יוסרה עאשור וקבוצת נשים יוצרות ע'גמי, אלירן סויסה, מוטי ברכר, סמרט היילו, דקל חברוני, אנסמבל תיאטרון אניס, מקהלת בית רק"ע, אלירן סויסה, עאדל מסיס והלהקה, פרויקט ילדי המוזיקה יפו, תזמורת שבט הצופים הנוצרים האורתודוכסים, די ג'י רוז'ה, מוזיאון תל אביב – אגף החינוך, שחר מרקוס, יובל המאירי ומיכל ואעקנין, רועי מנחם מרקוביץ׳, עאישה עראר, שיר הנדלסמן, טל שוחט, קרן בנבנישתי, יוליה טורבן וטל אלפרשטיין.

היוצרים של זומו יפו ד': מילנה גיצין אדירם // אריאל אדירם // שחר בן־נון, אבשלום סולימן, הדסה כהן // אלון שריד // עדי שחם  // ניב שגב ואלעד מזרחי // אלון מדר

זומו יפו ד' התאפשר בזכות תמיכתם הנדיבה של עיריית תל אביב (המישלמה ליפו), הקרן המשפחתית על שם תד אריסון, מפעל הפיס, קרן עזראלי, גלריית עומר תירוש, משרד התרבות, קרן ביחד, קרם אנאתה, קרן פלומס, שגרירות צרפת וגרמניה ותומכים פרטיים.