האתגר הגדול ביותר שעומד בפני זומו הוא יצירת חיבור אמיתי ומשמעותי בין המוזיאון הנייד לבין הקהילות שמארחות אותו. לכאורה – אין כמעט נקודות השקה בין השיח של עולם האמנות העכשווית לבין השיח הפנים קהילתי של כל אחת ואחת מהקהילות שמרכיבות את העיר או המעוצה שמארחת אותנו. אבל המסע של זומו ברחבי המדינה מתעקש להוכיח בדיוק את ההיפך: הוא מבקש להראות כיצד אמנות יכולה להצית שיח, לאפשר הפרייה הדדית ולייצר שיתופי פעולה פורצי דרך ומערבלי תודעה.
מחלקת הקהילה של זומו היא חוד החנית שלנו. הפעולה הראשונה של זומו בעיר המארחת, עוד לפני חתימת החוזה עם הרשות המקומית, היא מחקר קהילה עמוק ומקיף, שמבקש למפות את הקהילות המתגוררות בעיר המארחת, לזהות את הנושאים המהותיים לה, לטוות קשרים עם הפעילים הקהילתיים המובילים בה ולבסס את העוגנים שסביבם זומו יוכל לפעול.
את התובנות שאנחנו אוגרים בעבודת ההכנה אנחנו מבקשים לתרגם לשפת האמנות ולהטמיע בתוך כל אחת ואחת מהתערוכות שאנחנו מציגים לאורך הדרך.
הפעולה המהותית ביותר שקושרת את המחקר הקהילתי לתערוכה היא תוכנית שהות האמן (רזידנסי) במסגרתה מתארחים בין שלושה לחמישה אמנים למשך כחודש בעיר המארחת לפני פתיחת המוזיאון ויוצרים במיוחד עבורנו עבודה חדשה שמתבססת על השהות במקום, הקשרים שטוו עם התושבים המקומיים והמידע שנאסף על הנושאים שמעסיקים את הקהילות המקומיות. עד היום השתתפו בתוכנית זוהר גוטסמן, גיא קניגשטיין, קבוצת החייטות, נטליה זורבובה (ערד), דפנה שלום, דפנה טלמון, סטודיו מל"א (כרמל בר ומיכל אביתר), סלי קריסטל קרמברג (חצור הגלילית), חן ורסנו, נעה זני, קרן בן רפאל ותמר כץ (קריית ים).
פעולות אמנותיות מבוססות קהילה נוספות שזומו נוקט כבר מהתחנה הראשונה הן הזמנה של אמנים מובילים, מקומיים ואורחים כאחד, ליצור עבודות אמנות במיוחד עבור זומו ובהתאם לנושא התערוכה. העבודות יונקות מהידע ומהמורשת המקומית והופכות לחלק מהותי ומחבר עבור קהל המבקרים במוזיאון. כך לדוגמה, חתן פרס ישראל, מיכה אולמן יצר עבור זומו חצור הגלילית עבודת חול חדשה שלקחה אדמה מאזור תל חצור והכניסה אותה לתוך חלל המוזיאון. דוגמה נוספת אפשר למצוא בעבודות של גיא קפלן מזומו ירוחם, שבהן צייר האמן על פסולת בניין שמצא בעיר והכניס אותה חזרה לתוך המוזיאון.
גם האסיף, האוסף החברתי-מוזיאלי של זומו ואחד מפרויקטי הדגל שלנו הוא פרויקט אמנותי מבוסס קהילה שאוסף את הנכסים התרבותיים של כל תחנה בדרך והופך אותם ליצירת אמנות חדשה.
פעילות נוספת שמתבססת על ההיכרות והמפגש עם הקהילות המקומיות היא התוכנית הציבורית של זומו. בניגוד למוסדות תרבות אחרים, שבהם התוכנית הציבורית נקבעת על ידי צוות המוסד ומשלימה את ההיצע האמנותי הקבוע – התוכנית הציבורית של זומו מתבססת ברובה על הרצונות, הצרכים והמאווים של הקהילות המקומיות. כך הופך חלל המוזיאון לבית. בית לאמנות, בית לקהל המבקרים ובית לשיח חדש, יצירתי ופורץ גבולות. כך לדוגמה התקיימה בזומו קריית ים הופעה של מקהלת בית גיל הזהב, חגיגת נובי גוד וערב הקראת שירה, בזומו חצור הגלילית התקיימה מסיבת יום הולדת לילדה בת 9, מפגש אקדמאי על אריכולוגיה ותרבות וכן מפגשים על עברה של חצור ובזומו ערד התקיימו ערבי ספוקן וורד ויריד מכירת חפצי אמנות שיזמו, הובילו והפעילו אמנים מקומיים.
